יצוא ההיי־טק הישראלי רשם ירידה ברבעון השלישי

נתוני הייצוא של ענף ההיי-טק הישראלי מהרבעון השלישי של 2023 מציגים תמונה מדאיגה. לראשונה מזה כשנתיים, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף היצוא הטכנולוגי, המהווה את עמוד התווך של הכלכלה הישראלית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצוא שירותי ההיי-טק הסתכם בכ-18.7 מיליארד דולר, ירידה של 8.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. מגמה זו מעוררת שאלות רבות בקרב מומחי כלכלה וחברות בענף לגבי השלכותיה העתידיות על המשק הישראלי.

כלכלה ועסקים בישראל מתבססים במידה רבה על הצלחת ענף ההיי-טק, ולכן הירידה ביצוא מהווה איתות אזהרה שמחייב התייחסות רצינית. רו"ח קרלוס ששון, מומחה בתחום מיסוי חברות היי-טק וייצוא, מציין כי "הנתונים האחרונים מחייבים חשיבה מחודשת של האסטרטגיה העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות, במיוחד אלה המתבססות על שווקים גלובליים".

מגמות הייצוא בענף ההיי-טק הישראלי: תמונת מצב עדכנית

ענף ההיי-טק הישראלי התרגל בשנים האחרונות לצמיחה עקבית ומרשימה. הייצוא הטכנולוגי היה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, עם גידול שנתי ממוצע של כ-15% בחמש השנים האחרונות. אולם, הרבעון השלישי של 2023 סימן שינוי מגמה משמעותי, כאשר היקף הייצוא התכווץ בשיעור ניכר.

פילוח הירידה לפי סקטורים

הירידה ביצוא ההיי-טק אינה אחידה בכל הסקטורים. נתוני משרד הכלכלה והתעשייה מצביעים על שונות משמעותית בין התחומים השונים:

• תוכנה ושירותי IT: ירידה של 10.2%
• מוצרי אלקטרוניקה וחומרה: ירידה של 7.5%
• מכשור רפואי: ירידה מתונה יותר של 3.8%
• סייבר ואבטחת מידע: שמירה על יציבות עם ירידה קלה של 1.2%
• טכנולוגיות בתחום הביטחון: עלייה של 5.7%

נתונים אלו מצביעים על כך שתחומים הקשורים לביטחון ואבטחה מצליחים לשמור על יציבות ואף צמיחה, בעוד שסקטורים אחרים חווים האטה משמעותית יותר. הדבר עשוי להצביע על שינוי בעדיפויות ההשקעה העולמיות לאור המצב הגיאופוליטי המתוח.

הגורמים לירידה ביצוא ההיי-טק הישראלי

ניתוח מעמיק של הנתונים מצביע על מספר גורמים מרכזיים שתרמו לירידה ביצוא ההיי-טק הישראלי. הבנת גורמים אלו חיונית לכל חברה המתכננת את צעדיה העסקיים בתקופה זו.

השפעת המצב הגיאופוליטי

המצב הביטחוני המתוח באזור משפיע באופן ישיר ועקיף על פעילות חברות ההיי-טק הישראליות. השפעה זו באה לידי ביטוי במספר דרכים:

• ירידה באמון משקיעים זרים
• עיכובים בפרויקטים עקב גיוס מילואים של עובדים מרכזיים
• ביטול או דחייה של ביקורי משלחות עסקיות בישראל
• קשיים לוגיסטיים בהובלת מוצרים פיזיים
• העדפת לקוחות בינלאומיים לעבוד עם חברות ממדינות יציבות יותר

על פי הערכות של כלכלני בנק ישראל, ההשפעה הישירה של המצב הביטחוני על הייצוא הטכנולוגי מוערכת בכ-3-4 נקודות אחוז מתוך הירידה הכוללת.

האטה בכלכלה העולמית

האטה כללית בכלכלה העולמית מהווה גורם משמעותי נוסף המשפיע על יצוא ההיי-טק הישראלי. מספר מגמות גלובליות בולטות:

• האטה בהשקעות טכנולוגיות של חברות גדולות
• תהליכי התייעלות וקיצוצים בענקיות הטכנולוגיה העולמיות
• אינפלציה גבוהה במדינות מפותחות המובילה לצמצום תקציבי חדשנות
• העלאת ריבית במדינות רבות המקשה על מימון פרויקטים טכנולוגיים
• אי-ודאות כלכלית המובילה לדחיית החלטות רכש טכנולוגיות

ירידה בהשקעות הון סיכון

תעשיית ההיי-טק הישראלית מתבססת במידה רבה על השקעות הון סיכון. הירידה המשמעותית בהיקף ההשקעות משפיעה ישירות על יכולת הצמיחה וההתרחבות של חברות רבות:

• ירידה של 22% בהשקעות הון סיכון בחברות ישראליות ברבעון השלישי
• מספר סבבי הגיוס ירד ב-35% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד
• השקעות בשלבים מוקדמים (Seed) נפגעו במיוחד עם ירידה של 41%
• יותר משקיעים דורשים הוכחת רווחיות ולא רק צמיחה

רו"ח קרלוס ששון מציין כי "הירידה בהשקעות הון סיכון מחייבת חברות היי-טק להתמקד בהגעה לרווחיות מוקדם יותר ולא להסתמך על סבבי גיוס עתידיים. זהו שינוי פרדיגמה שמשפיע על האסטרטגיה העסקית של רבות מהחברות בענף".

ההשלכות הכלכליות של הירידה ביצוא ההיי-טק

הירידה ביצוא ההיי-טק משליכה על היבטים רבים במשק הישראלי. להלן ניתוח של ההשלכות העיקריות:

השפעה על שוק העבודה

אחת ההשלכות המיידיות של הירידה ביצוא היא השפעתה על שוק העבודה בתחום ההיי-טק:

• ירידה של 15% במספר המשרות החדשות בענף
• עלייה בשיעור הפיטורין בחברות היי-טק
• האטה בעליות שכר שאפיינו את הענף בשנים האחרונות
• מעבר עובדים מחברות סטארט-אפ לחברות מבוססות יותר
• גידול בהיצע העובדים המנוסים המחפשים עבודה

השפעה על המשק הישראלי

ענף ההיי-טק מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי, ולכן הירידה ביצוא משפיעה על האקוסיסטם הכלכלי כולו:

• ירידה בתחזית הצמיחה של המשק ל-2.5% (לעומת 3.2% בתחזית הקודמת)
• השפעה על שער החליפין עקב ירידה בהזרמת מט"ח למשק
• ירידה בהכנסות ממיסים עקב צמצום רווחיות החברות
• השפעה על ענפי שירותים התומכים בתעשיית ההיי-טק
• ירידה בהשקעות בנדל"ן משרדים לחברות היי-טק

קריטריון	לפני הירידה ביצוא (רבעון 3, 2022)	אחרי הירידה ביצוא (רבעון 3, 2023)
היקף יצוא היי-טק (במיליארדי דולרים)	20.4	18.7
מספר משרות חדשות בענף (רבעוני)	9,800	8,300
השקעות הון סיכון (במיליארדי דולרים)	4.2	3.3
שכר ממוצע בענף (בשקלים)	28,500	27,200
תרומה לתל"ג	15.3%	14.1%
סך חברות היי-טק פעילות	9,750	9,450
אחוז העובדים בהיי-טק מכלל המועסקים	10.4%	9.8%

השפעה על חברות היי-טק ספציפיות

הירידה ביצוא משפיעה באופן שונה על חברות שונות בענף:

• חברות בשלבי צמיחה מוקדמים: קשיים בגיוס הון ובהרחבת פעילות
• חברות בינוניות וגדולות: התייעלות וצמצום עלויות
• חברות המתמקדות בשוק המקומי: פגיעה מתונה יחסית
• חברות ביטחוניות וסייבר: יציבות ואף צמיחה בחלק מהמקרים

אסטרטגיות להתמודדות עם הירידה ביצוא

חברות היי-טק מאמצות אסטרטגיות שונות להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים. רו"ח קרלוס ששון, המלווה חברות רבות בענף, מציע מספר כיווני פעולה:

גיוון שווקי היעד

אחת האסטרטגיות המרכזיות להתמודדות עם הירידה ביצוא היא גיוון שווקי היעד:

• חדירה לשווקים מתפתחים עם פוטנציאל צמיחה גבוה
• התאמת המוצרים לדרישות שווקים חדשים
• ביסוס נוכחות במדינות עם יציבות כלכלית גבוהה
• איתור הזדמנויות בשווקי ניש שפחות מושפעים מהמגמות הגלובליות

התאמת מודלים עסקיים

שינוי במודלים העסקיים מהווה מפתח להסתגלות למציאות החדשה:

• מעבר למודל מבוסס הכנסות חוזרות (SaaS)
• התמקדות בפתרונות המגדילים יעילות ומפחיתים עלויות ללקוחות
• הרחבת סל המוצרים והשירותים ללקוחות קיימים
• שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות משלימות
• פיתוח מוצרים המותאמים למציאות של אי-ודאות כלכלית

היערכות מיסויית נכונה

רו"ח קרלוס ששון מדגיש את חשיבות ההיערכות המיסויית בתקופה זו: "תכנון מס אסטרטגי יכול לסייע לחברות לשמר רווחיות גם בתקופות של ירידה בהכנסות. ניצול הטבות מס לחברות טכנולוגיה וייצוא, כמו מסלולי רשות החדשנות או חוק עידוד השקעות הון, הופך למשמעותי אף יותר בתקופות מאתגרות."

בין האסטרטגיות המיסויות המומלצות:

• בחינת הקמת מרכזי פיתוח בפריפריה לניצול שיעורי מס מופחתים
• ניצול מענקי מו"פ מרשות החדשנות
• תכנון אסטרטגי של מחירי העברה בין חברות בקבוצה
• ניצול אמנות מס בינלאומיות למניעת כפל מס
• בחינת הקמת מבני החזקות יעילים מבחינה מיסויית

תחזית לעתיד: מתי נראה התאוששות?

השאלה המרכזית העומדת בפני המשק הישראלי היא מתי יתאושש יצוא ההיי-טק ויחזור למסלול צמיחה. ניתוח המגמות הנוכחיות מספק כמה תובנות:

תחזיות קצרות טווח

בטווח הקצר (6-12 חודשים הקרובים), ההערכות של גופים כלכליים מובילים מצביעות על:

• המשך האטה ביצוא ברבעון הרביעי של 2023
• התייצבות אפשרית במחצית הראשונה של 2024
• צמיחה מתונה של 1-3% בהיקף היצוא במחצית השנייה של 2024
• תלות גבוהה בהתפתחויות הביטחוניות באזור
• השפעת מדיניות הריבית הגלובלית על קצב ההתאוששות

תחזיות ארוכות טווח

בטווח הארוך יותר (2-5 שנים), התמונה עשויה להיות מעודדת יותר:

• חזרה למסלול צמיחה של 8-10% בייצוא לאחר התייצבות המצב
• התפתחות אקוסיסטם חדשנות עמיד יותר לזעזועים
• התמקדות בתחומים עם ביקוש עולמי יציב (בריאות דיגיטלית, סייבר, קיימות)
• חיזוק יתרונות תחרותיים של חברות ישראליות
• גיוון גיאוגרפי של שווקי היעד

סיכום

הירידה ביצוא ההיי-טק הישראלי ברבעון השלישי של 2023 מהווה נקודת ציון משמעותית עבור הענף שהתרגל לצמיחה עקבית בשנים האחרונות. שילוב של גורמים גלובליים, מקומיים וגיאופוליטיים הובילו לירידה של 8.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והשפעותיה מורגשות בכל שכבות המשק.

למרות זאת, חשוב להדגיש כי תעשיית ההיי-טק הישראלית הוכיחה בעבר את יכולתה להסתגל ולהתחדש בתקופות מאתגרות. חברות המאמצות אסטרטגיות של גיוון שווקים, התאמת מודלים עסקיים והיערכות מיסויית נכונה, עשויות לא רק לשרוד את התקופה המאתגרת אלא אף לצאת ממנה מחוזקות.

רו"ח קרלוס ששון, המתמחה בליווי חברות היי-טק וייצוא, ממליץ לחברות לראות בתקופה הנוכחית הזדמנות לבחינה מחדש של האסטרטגיה העסקית ולמיקוד בבניית יתרונות תחרותיים ארוכי טווח. "חברות שיסתכלו מעבר למשבר הנוכחי ויערכו את עצמן נכון, יוכלו להאיץ את צמיחתן כאשר השוק יתאושש", מציין ששון.

בטווח הארוך, הצפי הוא שיצוא ההיי-טק הישראלי יחזור למסלול צמיחה, אם כי במודלים עסקיים שונים ובתמהיל מוצרים מותאם למציאות החדשה. המפתח להצלחה בתקופה זו טמון ביכולת של חברות וקובעי מדיניות להסתגל במהירות ולהוביל את ההתאוששות באמצעות חדשנות והתחדשות.